<h1>ארחות חיים הלכ' שלש סעודות סימנים ג'—ד'</h1>
<h2>דף קיז:</h2>
וכתב הרמב"ם ז"ל שצריך לקבוע שלשתן על היין ולבצוע בשתי ככרות שלמות. וכן נמי ביום טוב צריך לבצוע בשתי ככרות זכר למן שלא היה יורד בשבתות ובימים טובים רק בערב שלהן היה יורד משנה. והר"ם נ"ע היה רגיל לבצוע בסעודה שלישית בשתי לחמים אמנם אינו רגיל לברך ב"פ הגפן. וי"א שאם לא יוכל להיות לו שתי ככרות שדי לו באחד שלם שכך מוכח במכילתא שביום היה יורד להם מן שני עומרים לכל אחד ואחד ומהעומר האחד עשו שתי לחמים הרי לשני עמרים ד' לחמים א' בע"ש בבקר והשני בליל שבת והשלישי בבקר והרביעי לסעודה שלישית. ואינו צריך לבצוע בשתיהן כי אם באחת. ויש נוהגין לבצוע העליון. ורב דבצע אכוליה שרותיה פי' ה"ר שמואל בר דוד ז"ל משום דלחם משנה קא דריש שתהא הבציעה פי שנים משאר ימות החול.
